11/02/2024
כשאומרים לכם את המילה "חג" סביר להניח שהאסוציאציה הראשונה שתעלה לכם לא תהיה ט"ו בשבט🌲🪴🌸. היא בטח תהיה אחד משלושת הרגלים, אולי חנוכה או פורים אבל בטח לא ט"ו בשבט.
בעיניי, היום הזה לא מקבל את היחס שהוא ראוי לו. הוא מציין את ראש השנה לאילן, ולנו יש כל כך הרבה מה ללמוד מאילנות.
לו רק היינו עוצרים ומקדישים יותר זמן להתבוננות בהם, לא רק לשם יופי, אלא לשם למידה ויישום של עקרונות המתבטאים בהם, ודאי היינו אנשים טובים יותר.
אז מה כבר יש ללמוד מהאילן?
בתקופת המדרשה סיכמתי את זה פעם בקטע נחמד והנה הוא לפניכם:
טו בשבט/ דנה אור בן סעדון
שקדיה פורחת ושמש פז זורחת,
ציפורים מראש כל גג מבשרות את בוא החג,
טו בשבט הגיע! חג לאילנות?
הן ודאי מתבלבלות זה לא יכול להיות.
הרי איפה הירוק, הפריחה והלבלוב?
לחגוג להם ככה, זה נראה לי קצת עלוב.
ובואו נשים את הדברים על השולחן,
זה בכלל לא חג כזה מרשים.
אחרי הסופגניות ולפני אוזני המן,
למי אכפת מכמה פירות יבשים!
אז למה לא באביב? למה לחגוג דווקא עכשיו?
כשהחורף בשיאו ויש שאריות שלכת מהסתיו?
השאלה הזאת הטרידה אותי במשך המון זמן,
אז החלטתי לפנות לרב שיודע הכל- הרב גוגל כמובן!
ומצאתי מאמר יפה של הרב יוני לביא,
עם תשובה שממש התיישבה על לבבי.
"כי האדם עץ השדה" יש כזה משפט מוזר של מבוגרים,
אבל אני? אין לי פרחים או עלים, מקסימום תלתלים,
אז איך לעזאזל העץ קשור אליי?
החלטתי לבדוק והנה מסקנותיי.
כמו העץ, גם אנחנו -רוצים לצמוח, לפרוח,
אבל יש משהו שהספקנו לשכוח.
משהו שאי אפשר לקנות בשום חנות.
שכחנו שכמו בכל תהליך- זה דורש סבלנות!
ולנו, לנו אין כח לחכות,
לתת לדברים פשוט לקרות.
אנחנו רוצים הכל כאן עכשיו, הכי מהר שאפשר.
ככה אנחנו חיים וזה נראה לנו מוזר ש...
פעם היו צריכים לשלוח מכתבים כדי לתקשר.
היום? היום רק מסמסים למי יש זמן להתקשר.
ושבימי קדם, מירושלים לתל אביב היית צריך לרכב על חמור במשך יומיים.
ועכשיו, רק בגלל שיש מלא מכוניות יש פקקים של שעתיים!
ושלפני מאה או שתיים, לבשל לא היה פשוט בכלל,
אבל היום שלושים שניות במיקרוגל, זה קל!
אז כשדברים לוקחים זמן זה ממש מעצבן,
וישר אנחנו מתחילים להתלונן,
"יאללה כמה זמן עד שיסתיים השיעור",
"איזה אוטובוס מעאפן, תמיד מגיע באיחור"
"אין לי כח לחכות עד שהלק יתייבש",
"ובחייאת, שיגמרו כבר הפרסומות, הם הבטיחו רק חמש!"
אז איזה מזל שיש לנו את טו בשבט פעם בשנה.
איזה מזל שיש לנו עצים שיחדדו את ההבנה,
שיש עניין בלחכות, בלהתאזר בסבלנות,
שתהליכים בחיים דורשים נחת ומתינות.
וזה מתחיל בקטן,
בלהמתין שהעוגה תתקרר אחרת נכווים בלשון, מניסיון.
וזה ממשיך בגדול, כמו לחכות לאח קטן תשעה חודשי היריון.
אבל שוב, זה מתחיל בקטן,
בלחכות בתור לרופא למרות שיש רק שאלה,
וזה ממשיך בתהליכים גדולים בחיים כמו זוגיות, חינוך ילדים וגאולה.
אז נכון שעוד לא רואים מסביב כל כך הרבה ירוק,
אבל האמת שצמיחה היא תהליך ארוך ועמוק,
והוא מתחיל כבר עכשיו גם אם לא רואים, אתם מבינים?
בדיוק כמו תהליך הצמיחה של כל אחד מאיתנו,
הוא קורה בפנים.
זה הזמן המדויק לחגוג לעצים ולנו, זה זמן להתבוננות.
אז שיהיה לכולנו טו בשבט שמח והכי חשוב- טו בשבט של סבלנות.
משפחת הרבסט היקרה ציינה את היום הזה בחגיגה כפולה ומיוחדת- יום הולדת לאילן ובר מצווה לאלעד המתוק!
אביה האלופה , אם חתן בר המצווה, הרימה הפקת קונספט יפהפייה לטו בשבט, שכללה עריכה מהממת של סדר טו בשבט, זמירונים מיוחדים ואפילו משחק שלטים כיפי בנושא טו בשבט שהעביר אלעד!
נו, כבר התלהבתם? חכו שתראו את התמונות!
