17/10/2023
חלקנו שמענו על הקרב הכואב בכרם שלום, בו נפלו הגיבורים עמיחי ישראל ויצן הי"ד וידידיה רזיאל הי"ד.
משתפת בסיפור הגבורה של חברה קרובה שלי אביטל שינדלר, ואת תפילתה בסוף.
"את הסיפור שלנו קשה לקצר,
כי כל רגע בו מעיד יותר על גודל הנס העצום שקרה לנו,
אבל אנסה בקצרה.
בוקר שמחתורה , צבע אדום, נכנסים לממ"ד בתקווה שיגמר מהר ולא מתארים לרגע מה עוד נכון לנו.
מתחילות הודעות של להינעל בבתים, מתחיל ירי חי בחוץ והסיטואציה נשמעת זרה ומוזרה.
עמיחי בעלי מתפלל שחרית בכניסה לממד , שומע רעשים , נכנס לממד, נועל ומחזיק את הדלת.
תוך רגע דופקים לנו על הדלת, צועקים שזה חיילי צהל ( במבטא ערבי)
עמיחי הגיבור צועק עליהם תלכו מפה, אני אירה עליכם!
ואני לא מצליחה להאמין שמאחורי הדלת של הממד- המקום שהייתי בטוחה שהוא הכי מוגן שיש,
עומדים אנשים שכל מטרתם היא שאני ומשפחתי לא נחיה יותר.
בנס יש לי קליטה,
מתקשרת לרבשץ ואומרת לו שהם אצלינו בבית,
הוא אומר שהם בדרך.
ואז מגיע פיצוץ נוראי שהייתי בטוחה שזה הסוף של כולנו.
עמיחי עף אחורה על המיטה, ובמשך כמה דק' אני בטוחה שהוא מת
עד שאני שומעת אותו נאנח ומבינה שיש דופק.
כל הזמן אני בטלפון עם אנשים שיבואו להציל אותו ובמקביל שומעת מלא יריות בחוץ.
שומרת על 6 הילדים שלנו שמסתכלים עלי בעינים מפוחדות ומנסה להאמין שיהיה טוב.
אחרי דקות שנראות כמו נצח , כיתת כוננות מצליחים לפתוח את הדלת של הממד ולהיכנס אלינו.
מוציאים את עמיחי ומטפלים בו בבית,
כי אין מי שיחלץ אותו.
ובמשך שעתיים עד שמצליחים להוציא אותנו מהבית הילדים ואני צועקים פרקי תהילים ושרים שירים של חג סוכות.
יש עוד הרבה פרטים לספר אבל לא נאריך.
מה שאמרתי לעמיחי אתמול , כשהוא התחיל להבין ולתקשר זה
ש *הקב"ה החליט שאנחנו נחיה, כנגד כל הסיכויים וזה מחייב אותנו לחיות בכל הכח* , בכל העוצמה
כי אם בחרו שנמשיך לחיות בעולם הזה אנחנו צריכים להצדיק את הבחירה.
אז כצעד ראשון החלטתי לפרסם את מה שתמיד היינו נוהגים לעשות - להגיד תודה , על מה שיש.
וגם בתוך התופת שעברנו יש הרבה מאד על מה להודות.
מתפללת ומייחלת שתמיד יהיה לכולנו רק על מה להודות, וגם בתוך החושך נזכה להסתכל ולראות את האור.
ומקווה שכל ההודיה לקב"ה תביא רפואה שלמה בחסד ורחמים לכל הפצועים והנעדרים.
בשורות טובות
אביטל שינדלר, כרם שלום
******
חוה ריבלין המדהימה עיצבה לנו במתנה, דפוס עותקים בב"ש השתתף איתנו ביד רחבה, ואביטל החליטה להדפיס 500 מגנטים, לחלוקה במלון באילת שם שוהים ששת ילדיה, ובבית החולים תל השומר, שם מטופל עמיחי.
