שאלה של כוונה

11/11/2022

שלום שלום לכל החמודים והחמודות,

אחרי הרבה ישיבות ושיחות ואחרי הרבה מחשבה
הבנו שאנחנו לוקחים כרגע צעד אחורה מהפרויקט הזה.

לא כי אנחנו חושבים שהוא לא טוב,
ההפך!
הוא מצוין וזה צריך לקרות.
פשוט אנחנו כרגע רוצים וצריכים להשקיע את המשאבים שלנו במקומות אחרים.

גם לעמיתי וגם לי (אני = אוריה.. פשוט אני כותב את הפוסט..)
חשוב כרגע להשקיע את המשאבים בפיתוח הקליניקה שלנו,
עמיתי כמאמנת אישית מופלאה
ואני (שוב אוריה) כיועץ זוגי ממש מוצלח.

תכלס אנחנו נשמח ללוות זוגות בתהליך החתונה שלהם,
ואם אתם שומעים על זוגות שזה רלוונטי להם
אז בשמחה גדולה תפנו אותם אלינו.

זהו.
אוהבים מאוד מאוד.
מזל טוב ענק לכל המתחתנות והמתחתנים.

תם ונשלם הקונדס.

23/10/2022

אז אחרי החגים שמח לכולם!

כולנו אחרי תקופה מבולבלת מאוד שבה לא היו ברורים ימים השבוע
וכל כמה זמן הופיע באופן שרירותי שישי שבת לא רצוניים.

ועכשיו, בעצם עד חנוכה (לא כולל יום הבחירות), יש איזושהי שגרה.

ולקראת השגרה הזו אנחנו מציעים לקחת איזה רגע לדבר זה עם זו.
להבין מה רוצים, מה צריכות, איך אפשר לגרום לזה לקרות ביחד.

שקצב החיים האינטנסיבי לא "ייפול עליכם" פתאום,
אלא מתוך התבוננות ובחירה.

נחיתה קלה לכולם!
אוהבים!

16/10/2022

09/10/2022

כאן עמיתי.

אוריה מאוד אוהב סרטי פנטזיה. והוא גם מאוד אוהב חיות.
בסרט מצפן הזהב לכל אדם יש "דמון" (demon) – התגלמות חיצונית של הנפש בתור חיית מחמד קסומה ועצמאית למחצה. הנאמנות בין אדם לדמון שלו אינה יודעת גבולות, ולאדם יש צורך עמוק בקרבה אל אותה "חיית נפש" שלו.
בתקופת הילדות ה"דמון" עוד לא התייצב באופן סופי, אז החיה משתנה ומתחלפת מפעם לפעם.

אם הייתי יכולה להעניק מתנה לאוריה, הייתי מעניקה לו "דמון" כזה. אבל שיהיה איפשהו באמצע בין הילדות לבגרות… שמצד אחד יהיה דמון קבוע ויציב ומצד שני, הוא יוכל מדי פעם להתחלף ולהשתנות לדמון אחר בהתאם למצב הנפשי של אוריה.

*אני לוקחת בחשבון שכנראה הדמון של אוריה יתחלף בעיקר בין קיפוד לעז אבל אני חושבת שזה ישמח אותו.

חג סוכות שמח!
אוהבים!

02/10/2022

בדיוק כמו החתונה,
גם החגים הם זמן שנועד עבור כל אחד מאיתנו,
להתייחדות, למשפחה, לתפילה לכפרה ועוד ועוד ועוד.
וזו גם הזדמנות של כל אחד ואחת מאיתנו לדייק את איך הוא רוצה
להתייחד, להיות עם המשפחה, להתפלל או לכפר.

זה יכול להיות לבד בבית, או עם הזוגיות שלנו בטבע,
או במדבר, או בים, או בהר, או בנחל,
ביחד, או לבד, או עם חברים קרובים, או עם מי שרוצה מהקהילה

קחו לכם רגע נשימה עמוקה, ותחשבו מה יהיה לכם הכי מועיל ואפקטיבי
כדי לציין את החגים והמועדים האלה כפי שאתם רוצים לציין אותם.

חגי תשרי טובים ומועילים.
יום כיפור מועיל.
אוהבים!

21/09/2022

רוב ההורים, כשמודיעים להם על האירוסין, רגע אחרי שהם שמחים ומחבקים, בלי למצמץ, הם מתחילים לשאול שאלות פרקטיות של איפה, ומי, ואיך, וכמה זה יעלה. אז רגע לפני השאלות האלה, אולי יש פה הזדמנות לשיחה משמעותית עם ההורים על השלב הזה בחיים הזוגיים שלהם.

ריכזנו פה 5 שאלות שיכולות ליצור שיחה קצת אחרת עם האבות (והאמהות) המייסדים של בני הזוג:

1. מתי ולמה הרגשתם שזה הזמן להתחתן?
2 איך אירוע החתונה שלכם נראה? ולמה דוקא ככה?
3 מה הרגשתם בתוך האירוע?
4 איך היה לכם עם ההורים שלכם לקראת ותוך כדי התהליך של החתונה?
5. אם הייתם מתחתנים שוב היום, איך החתונה שלכם היתה נראית?

בהצלחה!

***אם הסתכלתם על הפוסט ואמרתןם לעצמכם "וואלה! זה ממש מעניין אותי!" אז תעבירו את הפוסט הזה לחבר או חברה שמתחתנים בקרוב, תשלחו להם את דף הנחיתה המטריף שלנו ותפנו אותם לסדנה שלנו שהיא באמת אחת הסדנאות הכי טובות בעולם. באחריות.

אוהבים!

15/09/2022

תכלס קורה משהו מאוד מרגש בתקופה הקרובה!

בתמיכה ושותפות עם Mor Hasson Tal מנהלת הקהילה המדהימה של כלות חכמות וחוסכות התחלתו בשותפות מרגשת ומשמחת איתה ואיתן!

הדבר המדהים שמור עושה הוא לעזור וללוות כלות בתהליך החתונה כדי לייעל, לחסוך, להקל ולתמוך בתהליך הפרקטי והלוגיסטי שהאירוע הזה דורש.

מי שזה רלוונטי לה שתצטרף לקהילה המדהימה הזו (זו קהילה חזקה ועוצמתית של לביאות בלבד) ועוד פרטים על מור ועל מעשיה הנפלאים אפשר למצוא בדף שלה https://www.facebook.com/WeddingsAndMor

כיף גדול מאוד!

12/09/2022

הבעיה הכי גדולה עם פנטזיה זה שהיא לעולם לא תתגשם.

הגשמת פנטזיות היא למעשה מימוש של סך הרצונות והתשוקות שלנו כששום דבר לא מפריע להן להתגשם.
כלומר, אם לא היה שום דבר חוץ מהרצונות שלי אז הפנטזיה (אולי) היתה יכולה להתממש.

א-מה-מה??
אין מצב כזה.
תמיד יש עוד דברים, עוד רצונות, עוד בלת"מים, עוד משתנים בתמונה.

ואז מה קורה?
אז אנחנו מתוסכלים, כועסים ומאוכזבים שהפנטזיה שיצרנו לא מתממשת.
אנחנו יכולים להאשים את הסובבים אותנו, או להאשים את עצמנו, או להניח שזה שהפנטזיה לא התגשמה מעיד משהו על העבר או על העתיד.

והרבה פעמים זה ממש מה שקורה בתוך תהליך החתונה:
כל עולם החתונות אומר לנו שזו התקופה הכי טובה בעולם לזוגות
(כשבפועל הם עומדים מול המון לחצים ופחדים בהפקת אירוע כזה),
לכל אחד מבני הזוג יש את החלומות שלו על האירוע הזה
(ובתכלס הם צריכים לבנות אירוע משותף שמחבר את הרצונות שלהם יחד),
וכל אחד מבני הזוג מאושר ושלם עם כל מה שקורה
(בעוד שלכל אחד יש את המחשבות, הנחות וסרטים שלו על החתונה)

אז אין מה.

שחררו את הפנטזיות. תבנו יחד מה אתם רוצים תוך הבנה שכל הזמן דברים יכולים להתעצב או להשתנות כי ככה החיים. הם לא פנטזיה.

מוזמנים לעשות איתנו את התהליך "שאלה של כוונה" ולברר ביחד איך משחררים את הפנטזיות ובונים ביחד את הרצונות המהממים והריאלים שלכם כפרטים וכזוג.

פנו אלינו או שתפו!

06/09/2022

במסיבת הרווקים שלי היו בנות
ובמסיבת הרווקות של עמית היו בנים
ובכנות עשינו את המסיבה הזו יחד.
לא כאיזה קריאת תיגר על המוסד הזה של מסיבת רווקים\מסיבת רווקות,
פשוט כי יש נשים, שהן חברות משותפות של עמיתי ושלי,
שממש רציתי לחגוג איתן את האירוסין שלי,
וזה נכון גם לגבי עמיתי עם גברים בחיינו המשותפים.
ובעיקר עמיתי ואני החברים הכי טובים אחד של השניה ורצינו לחגוג אותנו יחד.

גם המסיבה הזו, בדיוק כמו החתונה,
יכולה להיות באלף דרכים שונות,
שתואמות לחוגגים.

זה יכול להיות כמה חברים קרובים ללילה במעין,
יכול להיות יום בים כולם ביחד,
ערב בוילה, ארוחת בוקר בבית,
מסיבת גג, ערב עם החברה הכי טובה,
טקס קטן ואינטימי בשקיעה,
ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד,
זה פשוט עניין של להבין מה רוצים שם.

כשחגגנו עם החברותים שלנו, בדיוק כמו שרצינו ובדיוק כמו שהתאים לנו, הרגשנו לגמרי במקום.
כשנגמרה החגיגה אפילו תהינו לעצמנו אם אנחנו עוד רוצים להתחתן עוד שבועיים או שהחגיגה הגדולה כבר מאחורינו.
יותר מזה, שנה לאחר מכן, ביום הנישואין שלנו, ניסינו לשחזר את אותה התכנסות ולחגוג את עצמנו עם חברינו הקרובים, ומבחינתנו להתכנס שוב גם השנה, ושנה הבאה, ובשנים שלאחריה.

גם כאן יש תבניות קבועות. הן טובות כדי לדבר איתן ולקבל החלטות ביחס אליהן.
אנחנו לא חייבים להקשיב להן ולסדר את עצמנו בתוכן, אלא להתייחס אליהן כעצה חברתית ותו לא.
את ההחלטה כיצד לחגוג אתם תחליטו ביחס למה שמתאים ונעים לכם.
ואנחנו כאן כדי לעזור לברר, לחשוב בקול ולדייק את ההכוונות.

בואו לחשוב איתנו יחד!
מזמינים אתכם ואתכן לסדנה שלנו.
דברו איתנו בוואטסאפ!
וגם - שתפו את הפוסט!

29/08/2022

הסדנא יוצאת לאור!

בלי הרבה הקדמות ועניינים… בואו נדבר על מה אנחנו מציעים בתכלס? (הגיע הזמן לא?)

סדנא זוגית תהליכית הכוללת 4 מפגשים שבועיים (בזמן קבוע שייקבע בהתאם ללו"ז שלכם).
כל מפגש יארך שעה וחצי ויונחה על ידי אחד מאיתנו.
המפגשים יתקיימו בפלטפורמת הזום או בקליניקה המתוקה שלנו בחיפה.

"מה נעשה במפגשים? על מה נדבר? מי אתם בעצם? ועם מה נצא מהסדנא?" -
מענה לכל השאלות האלו ועוד תוכלו למצוא בדף שלנו (קישור בתגובה הראשונה) ו/או ליצור איתנו קשר בוואטסאפ בשמחה גדולה.

מחיר הסדנא לזוג: 690 ש"ח.
לזוגות מהירי החלטה שרוצים לאחל לעצמם שנה טובה ולהעניק לעצמם מתנה ששמה במרכז את הדבר החשוב באמת - אתכם ואת הזוגיות שלכם - מחיר מוזל של 600 ש"ח (עד ערב ראש השנה).

עשו לייק, שתפו את הפוסט הזה, הפיצו לחבריכם המאורסים - באנו לעשות טוב, בואו תעזרו לנו בזה!

23/08/2022

אמל"ק - עוד שבוע אנחנו משיקים את עצמנו לעולם! וגם, פוסט מתוק מתוק על אותנטיות.

לפני מספר ימים היתה לי שיחה מהממת עם חבר שמתלבט על חתונה עם בן הזוג שלו.

- הוא סיפר שהוא חושש מחתונה גינארית.
מחתונה שהיא COPY-PASTE של כל החתונות שהוא היה בהם.

- סך הכל חשש מובן, אמרתי לו.
אבל בוא נשחק משחק:
בוא נגיד שיש אירוע.
מה השלושה דברים שהכי חשובים לך שיהיו בו?

- החבר חשב רגע ואמר:
תכלס זה שלוש מילים שאני מרגיש שהן מילה אחת שאני לא מצליח למצוא..

- מה המילים? שאלתי אותו..

- מילה ראשונה - אישי, מילה שניה - לא מתאמץ, מילה שלישית - נעים.

- איזה אירוע מהמם להיות בו תכלס…

- נכון… אבל אני מנסה להבין מה המילה שמקיפה את שלושת המילים האלה…

- תגיד, היית מגדיר את עצמך כאישי, לא מתאמץ ונעים?

- נראה לי שכן..

- אז אולי המילה היא "אני"

- תכלס כן.. הייתי רוצה שהחתונה תהיה אני.

החתונה בקלות יכול להראות אותו דבר מזוג לזוג, אבל אנחנו רואים באירוע הזה איזושהי פלטפורמה של הזוג לצקת לתוכו את האישיות שלהם, את האופי שלהם ואת הזוגיות שלהם. בטקס שמושפע מאוד מהמסורת ומ"אמור להיות", יש חשש לאבד את האותנטיות של הזוג לטובת המוכר והידוע.

אם אתם מעוניינים בתהליך בו תוכלו להבין איך החתונה שלכם יכולה לייצג ולשקף אתכם, לצד המסורת והנורמות החברתיות, אתם יותר ממוזמנים ליצור איתנו קשר.

16/08/2022

כשזוגות בוחרים להתחתן, הם כמעט מיד נכנסים למרוץ אחר משימות לוגיסטיות הגובות משאבים רבים, כלכליים ורגשיים כאחד, בכדי להפיק את אירוע החתונה. פעמים רבות, מהותו ומשמעותו האמיתית של האירוע - לחגוג את אהבתם ואת בחירתם זה בזו, נשמטים מהתהליך.

וזו בדיוק הסיבה שהרעיון הזה נולד!

אנו רואים בתהליך החתונה משמעות רבה, והיינו רוצים לייצר עבור זוגות מרחב בחירה שלא מונע מתוך לחצים ו"אמור להיותים" אלא מתוך מחשבה, שאילת שאלות, התבוננות עצמית בהם ובזוגיות שלהם. לבחור מתוך שיחה ולא מתוך אינרציה, איך היו רוצים לראות את שלב מעבר זה ואיזו משמעות הם יוצקים לתוכה.

אנו מאמינים שאם יוקדש זמן להעמקה וחידוד המהות והכוונות, יוכלו בני הזוג להגיע לשלב הזה שלמים יותר ומדויקים יותר עבור עצמם. אין לנו תשובות, יש לנו שאלות שלדעתנו כדאי לשאול. וזו ההזמנה שלנו...

16/08/2022

חוזרים למקורות ומריצים את הסדנא שלנו!

אז אנחנו מכריזים בזאת שאנחנו מעלים הילוך!

החלפנו את הלוגו!

אנחנו משנים את העיצוב!

חזרנו לשם המקורי של הסדנא שלנו - שאלה של כוונה
שמרגיש לנו מדויק יותר, שלנו יותר, ותואם את מה שאנחנו מציעים.
(במקום השם "של מי החתונה הזאת?" שנתנו לנו כמה אנשי שיווק ממולחים היטב)

ועוד שבועיים אנחנו מוציאים לאור את הסדנא!

Stay tuned!
**יעני, הישארו מעודכנים!

07/08/2022

שאלות מעניינות על טבעות בחתונה

אחד החברים שלי אמר לי בחתונה האחרונה שנפגשנו בה- "כשאתחתן, אני לא רוצה טבעות".
בהתחלה התנגדתי - "מה? למה?? זה סמלי! זה יפה!" והתגאיתי בטבעות שעל כף ידי.
והוא ענה - "נראה לי מיושן ולא מותאם, מה?... אני צריך לסמן את עצמי? או את האישה שלי? אני לא רוצה".
זו לא הייתה שיחה מעמיקה מדי, בכל זאת, היא התנהלה בצד רחבת הריקודים.
אבל זה נשאר איתי, אז יצאתי לחקור!

-טבעת אירוסין-
טבעת שהחתן המיועד מעניק לארוסתו המיועדת בהצעת נישואין. אם האישה מסכימה להצעתו היא עונדת את הטבעת. בתרבויות רבות נענדת טבעת האירוסין בידה השמאלית של האישה על הקמיצה שכן בעבר רווחה האמונה כי בקמיצה עובר הוריד המוביל ישירות אל הלב.
לא הכל רומנטי! מה עם הכסף??
במהלך השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30, מחירם של היהלומים צנח ובמקביל נערך סקר שוק בארצות הברית שקבע שטבעות האירוסין יוצאות מהאופנה בקרב בני הדור הצעיר. חברת "דה בירס", שהייתה חייבת להפטר ממלאי יהלומים אדיר שהיה ברשותה, הצליחה לקבע תפיסה בקרב הצרכן האמריקאי כי יהלום הוא האבן היחידה המקובלת בטבעת אירוסין, ובמסגרת הקמפיין פורסם הסלוגן "יהלומים הם לנצח".

טבעת האירוסין לא מופיעה בהלכה היהודית ורק נתינת טבעת בטקס חופה וקידושין מכילה את הנישואין על בני הזוג.

-אז מה הקטע של טבעת הנישואין??-
טבעת נישואין היא טבעת שאותה עונד החתן לכלה בטקס הנישואין. ישנן דתות וחברות שבהן נהוג שגם הכלה עונדת לחתן טבעת מקבילה, אך הדבר אינו מקובל ביהדות האורתודוכסית.
מה כן מקובל ביהדות האורתודוכסית?
יש מספר קריטריונים לבחירת טבעת עפ"י ההלכה. לקריטריונים האלו בחרנו להוסיף שאלות שמעניין לשאול אחד את השניה:

טבעת נישואין צריכה להיות עשויה מחומר אחד בלבד – כלומר, לא לערבב בין מתכות שונות.


הטבעת חייבת להיות חלקה מצידה הפנימי ומצידה החיצוני, ואין לשלב בה יהלומים או אבני חן כדי לייצג פשטות וצניעות. כמו כן, הטבעת צריכה להיות עגולה כסמל לשלמות וקשר שלם ואחיד בין בני הזוג.


הטבעת צריכה להיות שווה לפרוטה (כדי שגם מי שאין בידו ממון יוכל לקנות טבעת), על החתן לרכוש את הטבעת מכספו ובכסף מזומן.

-

03/08/2022

לפני כמה שבועות ישבנו עם זוג חברים שבזוגיות כבר כמה שנים ובדיוק מתלבטים על האם לעשות חתונה או לא.

בגלל שאנחנו סקרנים ותכלס גם קצת חטטנים שאלנו אותם מה ההתלבטות והם ענו:

1. שתכלס קשה להם עם זה שזה אירוע גדול ולא בא להם שכולם יבואו בשבילם
2. קשה להם שכל מיני אנשים שהם לא מכירים (חברים של ההורים מהעבודה וקרובי משפחה ממש רחוקים) יהיו איתם באיזה אירוע אישי ואינטימי כמו זה
3. הם לא רוצים שזו תהיה חתונה "כמו כל החתונות" - כלומר, הם לא רוצים שהחתונה תהיה לא אישית.
4. הם לא מבינים למה מישהו שהם לא מכירים צריך "להכריז" על זה שהם אוהבים אחד את השני ורוצים לחיות אחד עם השני לנצח

עכשיו, אלו הרבה דברים חשובים, שבאמת לא עולים בקנה אחד עם הקונספט המוכר של חתונה. אבל הדבר המרכזי שהיה לנו לומר להם זה שבאמת לא צריך כלום. המרכז של השלב הזה בחיים של זוג הוא הבחירה שלהם זה בזה והאירוע שלהם צריך לשקף את הבחירה הזו.

כשהאירוע הוא השתקפות של הזוג ולא שכפול של קונפסט מוכר וידוע אז כל חתונה נראית אחרת. מה זה אחרת? נראית כמו הזוג. זו יכולה להיות חתונה גדולה של 500 איש - ססגונית, צבעונית ומשגעת. זו יכולה להיות חתונה אינטימית של 70 אנשים שבאים לחגוג ביחד, כולם בלבן, את האיחוד הזה של בני הזוג. זו יכולה גם להיות חתונה במדבר, 10 אנשים עם מדורה ופויקה, שנשארים לישון אחר כך בשקי שינה ובבוקר יושבים חצי יום במעיין. רב יכול לחתן, או רב רפורמי, או האחות של הכלה, או חבר טוב של בני הזוג, או סופר ששניהם מאוד אוהבים, או אבא של החתן. החתונה יכולה להיות הכל. כי באמת לא צריך כלום.

25/07/2022

התארסתם! מזל טוב!

רגע רגע רגע…
אל תמהרו.
עוד רגע יתחילו השאלות - מי, מה, כמה, למה…
שאלות חשובות, אין ספק.
אבל אולי כדאי רגע לעצור… ולחשוב:

1. כמה זמן תרצו שזה יישאר רק שלכם?

בלי תגובות, בלי לייקים, בלי שאלות פרקטיות. תקופה מסוימת של יום, שבוע, חודשיים… שבה אתם מאורסים. ורק אתם יודעים. השמחה היא טהורה, והיא שלכם. רגע לפני שהיא גם של אחרים.

2. איך הייתם רוצים לספר לאחרים ומה הייתם רוצים לשתף?

בדר"כ עולות שאלות פרקטיות - מתי החתונה? איפה אתם חושבים? וכמה מוזמנים? רב או חברה מחתנים? ועוד ועוד ועוד. אנחנו מציעים לעצור, לחשוב למי אתם רוצים לספר, באיזה אופן וגם מה יהיה התוכן של השיחה. אולי לא תרצו לזלוג לשאלות פרקטיות אלא לספר מדוע דווקא עכשיו בחרתם להתארס, או מה עשיתם רגע אחרי ההצעה, או כמה זמן אתם כבר חושבים על זה, או מה זה בכלל אומר בשבילכם ואיך זה מרגיש עכשיו?

3. איך תרצו לחגוג את האירוסין?

אולי תרצו לעשות לכם טיול קטן, אולי מסיבת חברים, אולי ארוחת משפחות או סתם יום כיף בים. תחגגו את הבחירה הזאת! כבר עכשיו! תעופו על החיים שלכם.

***שאלת בונוס:

למה להתחתן?

חישבו מה זה אומר בשבילכם להתחתן? מה הברית הזו עבורכם?
אגב, אתם שני אנשים שונים… יכול להיות שהתשובות יהיו אחרות וזה חלק מהיופי ביצירת דרך משותפת.
ואם כבר עניתם על השאלה הזו, וראיתם שיש עוד הרבה על מה לדבר, לברר, לשאול-

מוזמנים ליצור איתנו קשר לליווי תהליך חתונה ששם במרכזו את הדבר החשוב באמת - אתכם ואת הזוגיות שלכם.

19/07/2022

בתאכלס תאכלס… כתובה היא מסמך (בארמית) שמפרט את התחייבות החתן לאישתו, אגב, בעיקר את התחייבותו הכלכלית, כל זמן שהם זוג, או אחרי גירושין/מוות של האיש (חלילה לא עלינו, טפו טפו טפו), ותפקידה העיקרי הוא להגן על האישה.
מעמד החתימה מתקיים באירוע עצמו, בין קבלת הפנים לטקס החופה, אז יושב החתן עם הרב ושני עדים וחותם על הכתובה. לרוב הכלה גם נוכחת במעמד, אך לה אין מקום לחתום על המסמך, הגברים יעשו את זה בשבילה.

לנו עולות קצת שאלות לגבי הכתובה….
מצד אחד המסמך נועד כדי להגן על האישה, מצד שני, אין לה שום חלק בו!
מה המשמעות של התחייבות כלכלית והאם היא ההתחייבות העיקרית גם בימנו?
ומה עם החתן? הוא לא צריך הגנה או התחייבות מצד הכלה?

הכתובה יכולה להוות עוגן משמעותי בברית הנישואין, אפשר לחתום על הכתובה כפי שהמסורת מציעה, ואפשר להוסיף לה, לשנות אותה, או ליצור אחת חדשה. אנו רואים בברית הנישואין הזמנות ענקית לייצר התחייבות משותפת והדדית בין שני הצדדים אחד כלפי השני, וכלפי הדרך שהזוג בוחר ללכת בה יחד.

בפוסט הקודם שיתפנו קצת על הכתובה שלנו. במרכזה עמד הבית, כי זה מה שהיה חשוב לנו.
עיצרו לחשוב-
מה חשוב לכם?
מה עומד במרכז הברית שלכם?
ומה ההתחייבות ההדדית שתרצו לייחד ולקדש באירוע הזה?

15/07/2022

"תפילה בשבילי היא דבר רחב,
והפרשנות שלי לתפילה היא מאוד מאוד רחבה...
אני חושב שכל זמן שאתה מנסה לדייק את עצמך
ולומר משהו בכנות...
עצם הניסיון שלך הוא תפילה"

בשנה האחרונה רביד פלוטניק הוציא אלבום חדש. השיר שסוגר את האלבום, שלווה בארמונותיך, הוא מבחינתי ללא ספק אחד מהשירים העוצמתיים והמרגשים. חודר לתוך הלב ומפיץ חום בגוף. וזה כשהקשבתי לו סתם ככה, בלי סיבה.

תארו לכם את השיר הזה, (שאגב, אם אתם עוד לא מכירים, עצרו את הקריאה, שמעו את השיר וחיזרו לקרוא), כשיר חופה! כמה יופי, כמה עוצמה, כמה חיבור לכוונה, כמה אור.

השבוע זוג חברים מאוד טובים ויקרים לליבנו התחתנו, וזה השיר שהם בחרו ללוות אותם ברגע הזה.
הרגשתי כאילו כל הקהל יחד ברגע הזה, ובכלל בטקס (שהיה שקט להפליא... מה הקטע הזה שיש אורחים שמגיעים לחתונות ובשלב החופה עומדים מאחור ומדברים?... שומעים אתכם. שתדעו).
המשפט העיקרי שנחקק לי בשיר החופה הוא "כל הטוב עוד לפנייך". תחשבו על זה... זוג עובר כלכך הרבה טוב לפני שהוא בוחר להתחתן, הרי הם בוחרים להתחתן. אבל מרגע החתונה והלאה, האמונה היא שיש עוד הרבה טוב לפניהם. כמה יופי.

‐----------------------

אחרי כמה נשנושים וריקודים, שיחת הפסקה של החבר'ה ועוד קצת ריקודים, ראיתי את היין של החופה עומד לו לבד בעמדת הטקס.

כינסתי את החברים. ביין יש סגולה! יש קדושה! יש ברכה!
ישבנו במעגל, התכנסנו גם אנחנו, ובירכנו בכנות ומכל הלב שנמשיך בכל חיינו לשמוח בשמחתו של האחר כמו שאנחנו שמחים בחתונה הזאת.
כל אחד שתה שלוק יין וחזרנו לרקוד.

זו הייתה אפיזודה קצרה של אהבת אמת, של קירבה ושל חברות.
"זרימה ותודעה של שפע", ושבת שלום לכולם.

https://youtu.be/4sSYkwkDGnk

האלבום "תוך כדי תנועה" להאזנה: https://ravidplotnik.lnk.to/TochKedeyרביד פלוטניק בפייסבוק: https://facebook.com/NechiNech1רביד פלוטניק באינסטגרם: https://ins...

10/07/2022

"אנו מקדשים עצמנו זה לזו
להיות לאישה לאהובה, לחברה
להיות לאיש, לאהוב, לחבר
ולהיות זה לזו בית.

הבית הוא היציב, הקבוע, שנמצא ברגעים המשמחים והמורכבים כאחד.
הבית הוא השגרה, המקום אליו חוזרים אחרי יציאה מהשגרה.
הבית הוא הנוחות והיציאה מאזור הנוחות.
הבית הוא הקשבה, תמיכה, התעקשות, שיחה, חיבוק, ריקוד, חיוך.
הבית הוא אנחנו, הזוגיות שלנו, הייחודית לנו,
למרות ובזכות."

במהלך החופה ותוך בניית הטקס הבנו שאחד הדברים שחשובים לשנינו שאותו אנחנו רוצים לקדש הוא הבית. המקום המשותף שלנו שאותו אנחנו יוצרים יחד. הן ברמה של לעצב אותו יחד על פי הטעם המשותף שלנו והן ברמה של האנרגיה בו והאקלים בו. הבית שלנו תמיד היה יפה, נעים ורגוע. לא פעם חברים\ות קראו לו "בית הבראה", בקטע של אפשר לבוא אליו לנוח, להרגע, לצבור ולהתמלא באנרגיות כדי לחזור איתן לחיים האינטנסיבים, ולכן באמת על זה קידשנו.

בכתובה שלנו איחלנו להמשיך להיות בית זה לזו. ותכלס גם להיות בית לאהובים ואהובות.

הכתובה או מעמד החופה הוא הזדמנות עבור הזוג לשים במרכז ולקדש את הדברים שהם חלק בלתי נפרד מהזוגיות שלהם - טיולים, מוסיקה, צחוקים, שיחה, נסיעות משותפות, ישיבה במסעדות, או במקרה שלנו - בית.
שווה לחשוב על זה רגע. מה הם ה"מרכזים" של הזוגיות שאותם רוצים לייחד. שעליהם רוצים להודות.

***הנה אנחנו בבית האחרון שלנו בירושלים

05/07/2022

מה אני אגיד לכן?
להיות אדם זה מורכב.
בשנה האחרונה אני מגלה את זה יותר ויותר... בחרתי ללמוד אימון אישי בגישה פסיכולוגית, אני נפגשת עם המתאמנים שלי לתהליך אימון, ומבינה כמה זה לא פשוט לחיות בטוב ובשלום עם עצמנו.

יש בנו מעין נטייה שלילית שכזו – לראות את הדברים הפחות נחמדים במרחבים או באנשים, להיות שיפוטיים כלפי הסביבה וכלפי עצמנו, להציף את הראש בחרדות, דאגות, מחשבות לא מיטיבות, וכך נוצרת האשליה שצרות מגיעות אלינו מכל מקום וכל הזמן.

רוצים דוגמא? בואו ניקח תרחיש-
אתם בתהליך חתונה, חושבים לעשות חתונה בטבע, ולא באולם או גן אירועים מסודר.
כשסיפרתם את זה להורים שלך, הם היו המומים וחששו לאורחים המבוגרים שצפויים להגיע לחתונה. בן הזוג שלך הציע לבקר בחתונה בטבע עם ההורים רק כדי שיוכלו להתרשם מהלך הרוח. ההורים לא שמחו כלכך מההצעה אבל גם לא התנגדו. החלטתם באותה הזדמנות גם להזמין את ההורים שלו להצטרף לסיור ותיאמתם עם המפיקה המדהימה שלכם ביקור בחתונה כזאת.

מה יכול לתפוס את תשומת הלב בנטייה השלילית?
-התנגשות חזיתית בין הרצון שלכם לרצון של ההורים
-עוד משימה שנוספת ללו"ז המטורף גם ככה שלכם – לבקר בחתונה בטבע
-למי אכפת מהאורחים המבוגרים? – גם ככה הם ילכו מוקדם
-זה האירוע שלנו – למה להורים שלי אכפת יותר מהאורחים ממה שאכפת להם ממני?
-המפיקה שלי כלכך מדהימה ובאה לקראתנו, לא נעים לי לבקש ממנה עוד משהו

אני מהאסכולה שדוגלת ביכולת שלנו ליצור טוב לעצמנו, לחגוג ולשמוח. ואיך נעשה זאת? נתייחס להצלחות הקטנות ונסב את תשומת ליבנו לדברים הנפלאים שיש לנו בחיים.
מה לא תפס את תשומת הלב אבל חשוב לא פחות?
-שניכם הגעתם להסכמה משותפת לגבי מיקום החתונה
-הדעה של ההורים שלכם חשובה לכם, אחרת לא הייתם מעלים זאת בפניהם – מראה על קירבה ותא משפחתי חזק ומשמעותי
-להורים שלכם אכפת מהחתונה שלכם, היא חשובה להם! אתם חשובים להם! זה המניע שלהם וחשוב לזכור את זה
-בן הזוג הציע רעיון יצירתי שיכול לעשות טוב
-ניצלתם את ההזדמנות לעוד מפגש נחמד בין ההורים עם אוכל בחינם
-יש לכם מפיקה שאתם סומכים עליה ושהיא רוצה בטובתכם, והיא כנראה תעשה הרבה בשביל שתהיו מרוצים
ואני עוד יכולה להמשיך...

בנקודות כאלו אנחנו נוטים להתייחס לכל הרמת גבה, מילה לא נעימה, וויכוח – כדבר גדול ומשמעותי שמצטרף לצרור הצרות הגדול שמציף את חיינו, ולרוב אפילו לא נשים לב להצלחות ולשמחות הקטנות והכלכך לא מובנות מאליהן שנוכחות בתהליך. קל לנו לתת להן לחמוק לנו בין האצבעות ולא להשתהות בהן...

ההצעה שלנו?
תשימו לב לשמחות ולהצלחות הקטנות בדרך ותחגגו אותן!
תרימו כוסית כשהסכמתם על משהו! קנו לעצמכם מתנה קטנה כשתסגרו עם איש מקצוע/ספק שרציתם! תצאו להצטלם ולעשות לעצמכם בוק אחרי שסגרתם צלם! תציינו בסוף השבוע מה הדברים הטובים שקרו לכם ביחד בשבוע האחרון! צאו לרקוד אחרי שסגרתם עם הדיג'יי! תזמינו את החברים שילוו אתכם ביום החתונה לערב כיפי על חשבונכם! תעשו מסיבת פיג'מות בסלון כשסיימתם לבנות את הטקס! ובגדול – תעשו מה שנעים לכם, באופי שלכם, כדי לשים במרכז את השמחות הקטנות שמרכיבות את השמחה הגדולה הזאת שנקראת חתונה... גם אם בדרך יש קצת דברים פחות נעימים – הם ממש לא העיקר.

18/06/2022

על "אמור להיות" וסיני.
מי שעוקב אחרינו יודע שעוד לא מצאנו את עצמנו, חזרנו לא חזרנו, ועוד אין לנו בית.
ומה הפתרון הקל, המיידי, הנחשק?
לרדת לסיני!
איזה רעיון נפלא!
חופשה זולה, עוד זמן להתנתק, להיות בים שהוא טבע שהוא לגמרי פיסת גן עדן. להשתחרר מהזמן, מקבלת החלטות, מהמרוץ. לנוח.
וכשמדובר בחופשה זוגית- בכלל! זמן להתקרב, להיות מלא ביחד, ואולי אפילו להתאהב מחדש.

אז זהו... שלא.
כל ה"אמור להיותים" של סיני לא קרו... באופן פרדוקסלי סיני מייצרת איזו תמונה של איך ראוי שנרגיש שם, שנחשוב שם, שיהיה לנו שם, ואיך כדאי שנהיה שם.

ואותנו?
אותנו זה קצת הבהיל בהתחלה. כי הניתוק בא איתנו ולא הרבה נכנס ללב, אפילו כשהייתה זריחת ירח מלא. ואז גם קצת חולי פה, קצת כאב בטן שם. עם הימים שחררנו מעצמנו את האמור להיות, והסכמנו לפגוש את המציאות כמו שהיא, כי איזו עוד ברירה יש? המציאות היא הדבר היחיד שקיים, ואין שום סיבה בעולם שנתבאס על איך שאנחנו בתוכה.

אתמול בבוקר קמנו ואמרנו פה אחד- ניסע הביתה... למרות שתוכננו להיות שם עד יום שלישי.

שלא תבינו לא נכון...
1. עוד אין לנו בית. אז הרצון לחזור הביתה הוא בעיקרו רצון להתחיל לחפש בית, ובינתיים להיות בבית של ההורים של אוריה שמאפשרים לנו להיות מי שאנחנו ומה שאנחנו.
2. היה ממש נחמד, וסיני בהחלט מהממת, אין צל של ספק. אנחנו גם בוודאות נחזור אליה...
אבל הנה כמה מסקנות שלנו, שקשורות כמובן גם ל"אמור להיות" שלקראת החתונה:

1. אין אמור להיות, יש מה שיש.
2. כדאי לחשוב מראש מה הצרכים והרצונות שלנו ולהתחבר אליהם.
3. לא לעשות דברים באופן אוטומטי-חברתי... סיני לא תמיד מתאימה במצבים האלו.
4. להקשיב ללב וללכת איתו, גם אם זה אומר לשנות תוכניות וללכת בדרך אחרת, "הפוכה" לכיוון.

מפה לשם,
שנינו מקוררים בבית ונמצאים לא מעט בשירותים. אולי בכל זאת ננוח קצת... אבל בעיקר ננוח מעצמנו.
נ.ב- אשתו של הנוסע בזמן זה ספר נהדר ויש גם סדרה מעולה. ממליצים!

13/06/2022

האמת, שמעבר לזה שנגמר לנו הכסף,
אחת הסיבות המרכזיות שבשמן חזרנו מהטיול שלנו
הוא זה שארבעה חברים קרובים שלנו מתחתנים.

בחמישי האחרון היינו בחתונה של עירית ונוה המתוקים (שבתמונה)

כולם היו כמובן יפים, אבל באופן פשוט, נעים וארצי.
החופה היתה בתוך המטע, בין עצי זית עתיקים,
כל באי החתונה הצטופפו קרוב קרוב לחופה כדי לראות ולשמוע.
חלק על כיסאות, חלק על מחצלות, חלק עומדים וחלק קטן מאוד אפילו נעמד בין ענפי הזית.

היתה תחושה כל כך קרובה ואינטימית
שנוצרה הן מהעיצוב הפיזי של החופה,
הן מקהל החברים והמשפחה של עירית ונוה
ובעיקר בעיקר מהטקס המהמם שנוה ועירית יצרו.

הטקס היה שעון על הטקס היהודי
ולתוכו בחרו נוה ועירית לשזור את מילותיהם
ואת כוונותיהם לזוגיות שלהם ולאירוע החתונה עצמו.
היה קסם עצום בהשתייכות הזו למשהו גדול מהם
ויחד עם זאת, בברכות שהוקראו גם על ידי הזוג וגם על ידי חבריהם ובני משפחותיהם,
היה משהו כל כך אישי. כל כך פרטי.

אנחנו מרגישים זכות להיות חלק מטקס כל כך גדול ומשמעותי
בחיים של האהובים והיקרים לנו.
מזל טוב ענק ענק ענק.

07/06/2022

המסקנה היא - לחזור לעצמנו היא משימת חיינו.

חזרנו לארץ כבר לפני שלושה שבועות ורגשית אנחנו נעים על הציר הרחב בין שוק לבין הלם טוטאלי. החוויה שחווינו בשנה האחרונה בלטייל בחו"ל עזרה לנו להבהיר לעצמנו את עצמנו ואת מה שטוב לנו, כיף לנו ומדויק לנו.

חזרנו כשאנחנו יודעים טוב מתמיד מה טוב לנו לאכול, מה מזג האוויר שעושה לנו נעים, איך אנחנו רוצים שהבית שלנו ייראה, איך אנחנו נפגשים זה עם זו בטוב (וגם איך ברע), ועוד ועוד הבנות קטנות כגדולות על החיים שלנו כיחידים וכזוג חמוד.

א-מה-מה?

החיים כמו החיים מפגישים אותנו עם כל מיני חוויות לא מדויקות (בלשון המעטה). עם האקלים הים תיכוני החם (שלא לומר עם אש הגיהנום), עם יוקר המחיה בתל אביב ובכלל, עם הצחיחות של המדבר, עם הלחות של מישור החוף, עם הצהוב של הקיץ, עם בלבלות על החיים ועם בחירות קשות.

אז אנחנו מנסים להזכר במה שכיף, במה שטוב, במה שנעים, במה שמקרב, ולעשות אותו כדי לחזור לעצמנו.

לצאת לטייל. לאכול טוב. לישון טוב. לקבל החלטות שאפשר לקבל. לדחות החלטות קשות. לצאת לטבע. להכנס לים התיכון. להכנס לנהר הירדן. להכנס למקלחת. לקנות תמונה יפה. להסתפר. לישון צוהריים. לרקוד. להיות עם אהובים. להתחבק.

ממליצים בחום.

**בתמונות - אנחנו מנסים לחזור לעצמנו.

02/06/2022

אהלן אהלן, כאן אוריה!

זו שאלה טובה מאוד, כי לפעמים אנחנו כל כך מופתעים מהפריבילגיה הזו של זמן שבו שנינו פנויים, שאנחנו הולכים לאיבוד שם ולפעמים מבזבזים אותו על להתלבט מה לעשות או על למרוח את הזמן (זה תכלס רק אני מורח את הזמן…).

אז כדי לענות על השאלה אני רגע חושב על מה הדברים שבהם גם עמיתי וגם אני בהכי טוב שלנו?

נראה לי שאם היה לנו כל שבוע יום פנוי אז היינו הולכים בו לטייל.
אולי אפילו היינו מנצלים את הערב לפני והולכים לישון איפשהו כדי שיהיה לנו גם את הבוקר כבר להתחיל לטייל בו.

יש משהו בפשוט ללכת ביחד בטבע שמשחרר אותנו מכל מיני קשיים בזוגיות שלנו: כל ענייני הלהחליט החלטות, המקצבים השונים, דפוסי החשיבה השונים.. על הכל אנחנו כמובן מדברים ומגשרים, אבל לפעמים זה מעייף ואנחנו פשוט רוצים זמן נעים ביחד.

אז ההליכה במסלול הפך בשנים האחרונות להיות איזה מקום מפלט זוגי.
התנועה של הגוף מאפשרת תנועה של אנרגיה ותחושה.
זה שהמסלול ידוע מראש מאפשר איזה שקט בראש. הטבע נותן פרספקטיבה.
זה מאפשר לנו להיות באיזה קלילות וצחוק משותפים שבטוח מגיעים בעוד מקומות אבל יש איזה מעיין נובע של התחושות האלה בלטייל יחד.

**בתמונה בתגובות - עמיתי ואני בטוב שלנו...

30/05/2022

מקווה, כתובה ושאר ירקות

השעה 4.07. יש לי פיפי. אם אצא לשירותים אצטרך להתמודד עם זה שהשארנו את מישמיש (הכלב שאנחנו שומרים עליו) מחוץ לחדר השינה, והוא ייזכר שהוא לא איתנו. אנחנו אוהבים אותו, אבל מסתבר שהוא רקדן סטפס וזה קצת מפריע בשעות הקטנות של הלילה.

4.10. עשיתי פיפי. חזרתי למיטה, אוריה התעורר ומישמיש איתנו בחדר. התחילו לי התכווצויות בבטן. מרגישה חוסר חיבור לגוף. אי נוחות מתחילה לעלות בי כשברקע סאונד של סטפס.

4.30. לא מצליחים לחזור לישון. מרגישים את המרחק במיטה. כמה ימים שאנחנו לא ממוקמים. חזרנו לפני קצת יותר משבועיים ועדיין לא מצליחים לנחות. לא באופן פיזי, לא באופן נפשי, לא ריגשי, לא רוחני... מרגישים לא במקום, לא בתוך עצמנו.

4.50. אני לא מאמינה שאנחנו עוד ערים. ערים וערניים. הכאבים ברחם חזקים ואין משככי כאבים באזור. מתחילה לבכות. לבכות כמו ילדה קטנה שלא מוצאת. כמו ילדה קטנה ומבולבלת.

5.10. "מאמי בוא נקום" אמרתי לו. בוא ניסע, נלך, בוא נזוז... נייצר תנועה, נעזור לאנרגיה להשתנות, להתחלף, להתיישב עלינו קצת אחרת. "בוא נלך לראות זריחה".

5.30. נכנסים לאוטו ועולים לירושלים. לא לירושלים העיר, העיר סוגרת עלינו עכשיו. הכל קשה, יקר, מכוער וכבד. כולם מתמודדים עם אותם הסרטים, אותן הדילמות, כולנו במובן מסוים מתהפכים במיטה. ילדים קטנים אבודים.

5.40. "תחפשי דרך יפה יותר, לא הדרך הראשית. אנחנו לא ממהרים" הוא אמר לי. חיפשתי, שמתי בוויז, הרכבתי פלייליסט, התחלנו לנסוע. אני בוכה לידו והוא שר לעצמו. ביחד/נפרד. לא לגמרי ביחד, לא לגמרי נפרד, לא לגמרי פה.

6.10. בעליות לירושלים. ההרים עוטפים אותנו... השמש מבצבצת בכתום בין ענני ערפל. לא רואים את האופק אז אפשר לדמיין דברים יפים, נעימים.

6.40. "אני נכנס לסטף", הוא אמר. "מה שבא לך", עניתי. חונים, יורדים לבריכה שאסורה לרחצה. 7 פעמים טובלת את פניי וחוזרת על זה 3 פעמים.

7.10. נוסעים בשבילים פתלתלים, מגיעים להרים. נושמים רגע. מנסים לחזור. מנסים לחזור הביתה.
ולרגע עולה בי צורך לכתוב, ובזיכרון מעורפל חד שכזה עולה הפסקה מהכתובה בה דיברנו על הבית. הבית שהוא אנחנו.

7.30. קפה בהר בהר... חיבוק ארוך. הטלפון מזכיר- "האם לכבות את ההתראה הקרובה שלך?"- במקרה של אוריה היא:
"בוקר טוב מאוד חמודי". במקרה שלי היא: "בוקר טוב, קומי בנחת".

אולי עכשיו אוריה חמודי, ואולי עכשיו אני בנחת. עדיין יחד, למרות ובזכות.

**בתמונה: טבילת פנים במי הסטף

23/05/2022

היי, כאן עמיתי!

יש את האמירה הזו על שירים, שהם מזקקים את החוויה האנושית למספר מצומצם של מילים, שהם נוגעים עמוק בלב וברגע. שקל מאוד להזדהות איתם אם מקשיבים להם בתשומת לב ומעניקים להם את המשמעות הייחודית שלנו.

באחד התהליכים שליוויתי, הזוג מאוד התלבט לגבי שיר החופה.
הרי הרגע הזה, כניסת החתן והכלה לחופה, הוא רגע השיא הראשון באירוע החתונה. הם רצו שהשיר יהיה מרגש, כזה שיזיז את הלב של הקהל, שהמשמעות תהיה ברורה לכל ושכולם יוכלו ללוות אותם בשירה ובהזלת דמעה. והם לא היחידים שמתלבטים לגבי זה, זוגות רבים מבקשים המלצות לשירי חופה מרגשים…

אבל… היה שיר אחד שליווה אותם במסע הזוגי שלהם שלא היה שיר חופה במובן הקלאסי, אבל הוא כן נגע בלב שלהם.
באחד המפגשים שלנו בתהליך החתונה ביקשתי מהם לשים את השיר ברמקול, להתיישב אחד מול השניה ולעצום עיניים. כשהסתיים השיר ביקשתי מהם לפקוח את העיניים ולהגיד מה התחושות שעולות בהם.
התרגיל הקטן הזה גרם להם להתרגש ולהתמלא בתחושת הודיה על הזוגיות שהם יצרו ועל מה שהיא עבורם - הרפתקה, מסע, איזון, שמחה, שותפות ואהבה.
אז נכון, השיר הזה הוא לא שיר חופה "קלאסי", אבל אין ספק שהוא היה אחד משירי החופה המרגשים ביותר. החיבור של הזוג אליו נכחה ברגע הכניסה לחופה, וזה גם מה שהצליח לגעת בלבבות של הקהל מסביב.

שיר החופה הוא אולי רגע קטן באירוע, רגע קטן במסע המשותף, אבל יש לו לא מעט משמעות.

גם לכם יש סיג ושיח עם שיר החופה שלכם?
אנחנו ממליצים לכם לעשות את התרגיל הקטן הזה.
הקשיבו לו ביחד בעיניים עצומות, פיקחו עיניים ותעלו את התחושות שעולות בכם.

ואם אין לכם שיר חופה, עיצרו לחשוב - איזו משמעות השיר הזה מזקק עבורכם? האם הייתם רוצים שהשיר יהיה רומנטי, קליל, מצחיק, מרגש, כיפי, דרמטי… או אולי הכל יחד?
אבל יותר מכל, חישבו על שיר שהוא שלכם, שהוא מדבר איתכם ועם הזוגיות שלכם. שאר הקסם כבר יקרה מעצמו.

20/05/2022

השבוע, ב-17.5, התקיים היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה (או בקיצור - הבנ"ה). יום זה מתקיים מאז 2005 מדי שנה ב-17 במאי כציון למועד שבו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות על ידי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 1990. תכליתו של יום זה הוא להפחית את תופעות ההומופוביה, טרנספוביה, ביפוביה ולסבופוביה ברחבי העולם.

של מי החתונה הזאת רואה באהבה כאהבה, לא משנה בין מה, לא משנה בין מי.