25/03/2024
פוסט אפטר פורים
#פורים שונה #פורים שנוי במחלוקת #פורים דיכוטומי #פורים אמביוולנטי #פורים בצל המלחמה
בחרתי לכתוב רק עכשיו כשהחג כמעט נגמר , שהעסק לא בפעילות השנה, לאחר לבטים ארוכים..
לא רק בגלל שהעסק שלי בישוב מפונה בגבול לבנון, ואין לי אליו גישה מה 7 לאוקטובר וכל זמן ייצור התחפושות מאוקטובר נפגע..ולא בגלל שאלה הקטנה לא במסגרת לנוכח חוסר היציבות שמביא איתו הפינוי , עדיין היו מחשבות והייתה כוונה להצליח לחלץ תחפושות מוכנות מהישוב ולסוע רק מכביש המערכת כדי לא להתקל בטילי נ"ט.
9 שנים שאני מפעילה את העסק הזה- הביבי הראשון שלי
זה שמפזר שמחה יופי ורוח שטות ,שחרור וחיבור עצמי .
אולי אם אמכור מספיק כתרים של פיות שיפזרו אבק פיות וייפיצו שלום עולמי ,אולי זה יהיה שווה את זה ?
רק לפני 3 שנים העסק היה מושבת בקורונה ,העסק שהיה כל השנים סימן ההיכר שלי,"דידי של התחפושות " ומתוך משבר הזהות שההשבתה הזאת ייצרה,גדלתי וצמחתי להיות פשוט דידי שלא תלויה בסימן היכר הזה כבר ...
אף על פי שהשנה אימצתי לי בקלות זהות חדשה - הזהות המפונה . בחודשים הראשונים אפילו הבגדים שלי לא היו איתי כך שהייתי חייבת להיצמד לאיזשהי זהות .."אני מפונה" או "מפונכס" .
ובפורים אפשר להשתחרר מעט מזהות אחת ולאמץ זהות חדשה,
פורים תמיד חופן בתוכו את סקאלת הרגשות והמידתיות , כל אדם בכל שנה מחליט כמה רחוק הוא הולך עם החג..יש מי שמתחפש בהשקעה מטורפת ,יש מי שיוצא למלא מסיבות ,יש מי שעושה משהו בקטנה וסופג קצת אווירה ,שם איזה כתר על הראש .. וכל אחד חווה חוויה סובייקטיבית שונה ממטעמי החג שנועד לאפשר לעטות על עצמינו זהות ורוח חדשה או חבויה ונסתרת .
גם השנה לכל אחד הבחירה מה המידתיות בה הוא נותן מקום לחג הזה ..
יש מן המילואימניקים שממש זקוקים לשחרור ופורקן, יש נשים של מילואימניקים שתיחזקו בית לבד מספר חודשים וחייבות לשחרר קצת שליטה,
יש מי שחייב להאחז בכח החיים וביכולת להיות בו זמנית בתוך הכאב אך לתת מקום לשמחה .
ויש ויש..
אני מאד חיכיתי לחזור לפעילות השנה אחרי חופשת לידה של שנה .. עמלתי עד אוקטובר על איך לחדש ולשבח את העסק..
אבל על אף הרצון,זה מסורבל ,זה מסוכן , וזה לא בא בקלות הפעם,ועמוק עמוק בבטן לא מצאתי את היכולת לפעול ממקום חצוי ..לא הרגשתי שאני מסוגלת למכור שמחה ,לא השנה..ובטח שלא בכל מחיר.
כשהלב שלי רוצה לתת מקום לכל אותם אנשים שחגיגות פורים רחוקה מהם אלף שנות אור.
אז אני מחכה ,אני עדיין מחכה להחזרת החטופים
ואני עדיין מחכה לחזור הביתה ,אז שמתי על עצמי איזה כתר והלכתי למדרחוב בזכרון כדיי שאלה הקטנה תראה ליצן ,ובועות סבון
וכדי שאני אוכל לחוות ליום אחד השנה את המשקפיים התמימים והאופטימים שהיא מרכיבה מנקודת מבטה על החיים ... "ואוו אמא ,תראי ..זה ליצן .
Adee Lagziel
